למה תנורי החימום שעל התקרה באמת מתים (ואיך פתרנו את זה)
יש סוד קטן לגבי תנורי החימום באינפרא-אדום שנמצאים על התקרה: לרוב, זה לא הרכיב החיממי עצמו שנהרס, אלא חומר הבידוד של החוטים החשמליים.
חשבו על זה: כשמתקינים תנור חימום מעל הראש, כל החום עולה למעלה, ונאגר בדיוק במקום שבו החוטים החשמליים נכנסים לצינור הקוורץ. זה יוצר בעצם “מלכודת חום”.
הבעיה עם חומרי הבידוד “זולים”
הרבה תנורי חימום זולים משתמשים בחומרי בידוד פשוטים כמו סיליקון או דבק רגיל. זה עובד לזמן מה, אך לאחר מספר מאות סיבובי חימום, החומרים האלה נהרסים – הם נשברים, מתכווצים, ופתאום החוטים החשמליים נחשפים לחמצן וללחות באוויר.
זה גורם להיווצרות של קצרים חשמליים, ובסופו של דבר התנור נהרס.
אנחנו עושים זאת אחרת: אנחנו משתמשים בחומרי בידוד באיכות גבוהה, אך זה לא קשור רק למציאת “דבק חזק יותר”. אנחנו משתמשים בתהליך מורכב שכולל בידוד באמצעות ואקום וחיבור בין הזכוכית למתכת. אנחנו מוודאים שחומר הבידוד יתרחב ויצטמצם באותו קצב כמו צינור הקוורץ.
האיזון הנכון
קוורץ ונחושת לא מתאימים זה לזה – הם מתרחבים בקצבים שונים. אם חומר הבידוד קשה מדי, החוטים נמשכים החוצה; אם הוא רך מדי, הוא נמס. מצאנו פתרון אמצעי: חומר בידוד שהוא אטום אך גמיש. הוא שומר על החוטים החשמליים בבטחה, אפילו כשהצינור חם מאוד.
יש עוד דבר שצריך לקחת בחשבון: תנורי חימום בעלי צפיפות גבוהה יוצרים לחץ רב על החוטים החשמליים. אם תיבות החיבור בתקרה אינן מיועדות לחום קבוע, לא משנה כמה טובים חומרי הבידוד שלנו – החוטים עדיין עלולים להישבר.
ניסיון מעשי
ראינו תנורי חימום “זולים” שנהרסו תוך שישה חודשים במחסנים תעשייתיים. זו סיוט אמיתי.
על ידי שימוש בחומרי בידוד באיכות גבוהה, אנחנו מסירים את הסכנה הזו. כך יש לכם תנור חימום שנשאר תקין לאורך זמן. חשוב יותר – אין צורך לשלם לטכנאי כדי שיעלה על סולם בגובה 20 רגל בכל עונה רק כדי לבדוק את החוטים החשמליים.